החלטה בתיק ת"א 38585-07-11

הבקשה:

1.         לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענה של העדר סמכות עניינית על פי תקנה 101 (א) (2) ו/או  (3)לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות").

לחילופין, מבוקש להעביר התביעה לבית המשפט המוסמך, הוא בית הדין האזורי לעבודה.

כן התבקשה הארכת מועד להגשת כתב הגנה. 

חרף החלטתי מיום 17.10.12, מצאתי להידרש לבקשה כבר עתה.

2.         התובע מס' 1 (להלן: " המנוח"), נהג משאית, חתם על הצעה לביטוח שהוכתרה: "פרופיל הדור החדש-מנהלים ו/או קרן הפנסיה 'מיטבית-עתודות' ו/או ל'כלל גמל'" (להלן: " הצעת הביטוח"), אצל המבטחות, הנתבעת  מס' 1 (להלן: " כלל ביטוח"), והנתבעת מס' 2  (להלן:" כלל פנסיה").

הצעת הביטוח כללה הצטרפות לקרן פנסיה, וכן פוליסה נפרדת "פרופיל הדור החדש-אישי" או "קלאס" (סעיף י"ב להצעת הביטוח), המתייחסת, בין היתר, לפיצוי בגין מוות מתאונה (להלן: " הפוליסה"). ביום 30.7.08, התקיים חיתום הפוליסה בכלל ביטוח וביום 3.8.08, נפטר המנוח עקב תאונת דרכים.

3.         בכתב התביעה, שהגישו המוטבים בפוליסה, יורשי המנוח (לכתב התביעה לא צורף צו ירושה או צו קיום צוואה)  נטען, כי  על פי תנאי הפוליסה, הם זכאים  לפיצוי בסך 300,000 ש"ח, בגין מותו של המנוח מתאונה. מוסיפים התובעים, כי כל פניותיהם בנדון למבטחות לא נענו, ואף לא נשלח אליהם מכתב דחיה, כמתחייב מהנחיות המפקח על הביטוח. 

4.         כלל פנסיה טוענת בבקשתה, כי  יש לסלק את התביעה כנגדה על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית, ולחילופין להעביר את הדיון בתביעה, לבית הדין האזורי לעבודה, שלו הסמכות העניינית הייחודית. לטענתה, עילת התביעה נובעת מזכויותיו הנטענות של התובע כעמית בקרן הפנסיה, שהצטרף לקרן הפנסיה כחלק מהסכם העבודה שהיה לו עם מעסיקו ומתנאי העבודה במקום עבודתו; דמי הגמולים היו אמורים להיות מופרשים לקרן, שהינה קופת גמל,  על ידי המנוח ועל ידי מעבידו, בהתאם לכללי ההסדר התחיקתי ובעקבות צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים. לפיכך, הסמכות העניינית הייחודית בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 (להלן: " החוק"), הינה לבית הדין האזורי לעבודה.  

5.         התובעים מתנגדים לבקשה לסילוק על הסף. לטענתם, עסקינן בתביעה ביטוחית-חוזית, הנובעת מפוליסה נפרדת, המכילה רכיב של "מוות מתאונה", ואין המדובר בתביעה בגין רכיב הפנסיה, משכך, לבית המשפט הסמכות לדון בתביעה. לא זו אף זו, המבטחות אינן מודות כלל בקיומו של ביטוח ובחבותן, וגם מהטעם הזה אין להיענות לבקשה.

דיון והכרעה:

6.         לאחר עיון בכתבי הטענות על צירופיהם, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

הסמכות העניינית לדון בתובענה:

7.         על פי תכליתו של חוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: " חוק בית הדין לעבודה") לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון ולהכריע בתובענות שעניינן יחסי עובד-מעביד. סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה הורחבה, והוחלה אף על תביעות בין קופת גמל לבין חבריהן או מעבידים או חליפיהם של אלה, מכוח סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודההקובע, כדלקמן:

" 24. סמכות בית-דין אזורי

(א)   לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -

...
(3)  תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או               חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת    השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל            נגד        חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל          אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של            מעבידים לקופות, לפי הענין; וכן כל תובענה לקצבה             הנובעת מיחסי עובד ומעביד;"

מטרת המחוקק הינה לרכז בבית הדין לעבודה את הסמכויות הנוגעות לנושא ביטחון סוציאלי, כמו גם ליחסי עבודה אינדיבידואליים וקיבוציים במובנו הרחב של המונח. ריכוז סמכויות זה בידי בית הדין פירושו הפקעת סמכויות אלה מבתי המשפט האזרחיים (א. רובין - בלייר, בית הדין לעבודה, סמכויות וסדרי דין, תשס"ד 2004, עמ' 157- להלן: " רובין-בלייר"). בהתקיים עילת תביעה בעלת זיקה למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, די בה כדי שתבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. בכך הוחלה סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה גם על יחסים שאינם קשורים ביחסי עובד-מעביד אולם קשורים ליחסים אלה רעיונית (דב"ע מח/6-6 ברוכים נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות, פד"ע כ' 307).